<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין שי"א</h1>
<h2>דף מג.</h2>
והמצוה השי"א היא שהזהירנו מהוציא החתן מביתו שנה אחת כולה לטורח מן הטרחים לא לצבא ולא לזולתו אבל נסלק ממנו כל טורח וכל משא שיהיה חייב בהם לעזוב ביתו כל השנה. והוא אמרו יתעלה (תצא כ"ד) ולא יעבור עליו לכל דבר. ולשון גמר סוטה (מ"ד.) לא יצא בצבא יכול בצבא הוא בלא יצא אבל יתקן כלי זיין ויספק מים ומזון תלמוד לומר לא יעבור עליו לכל דבר עליו הוא דאין אתה מעביר אבל אתה מעביר על אחרים וכי מאחר דנפקא לי מלא יעבור עליו לכל דבר לא יצא בצבא למה לי לעבור עליו בשני לאוין. וכבר בארנו בשרש התשיעי שלא כל מה שיתחייבו עליו שני לאוין יהיה שתי מצות. ודע כי החתן עצמו גם כן מוזהר מלצאת מביתו, כלומר ללכת בסחורה, כל שנתו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשמיני מסוטה (מ"ג., מ"ד.:).
